הסיפור הראשון נוצר כנראה על-ידי השכבה המשכילה, החוכמתית, המיוצגת על-ידי הכוהנים. הסיפור בפרק ב' עממי יותר, ופונה לרגש ולדמיון.

בראשית ב' 4 ג': סיפור הבריאה השני וסיפור גן העדן

 

פרשני המקרא המסורתיים טוענים כי בריאת העולם מתוארת בפרק א' באופן כללי, ואילו פרק ב' יורד לפרטים. קשה לקבל תפיסה זו, מכיוון שבין שני הסיפורים הבדלים רבים ביותר, חלקם מהותיים!

להלן ההבדלים העיקריים בין תיאורי הבריאה בפרק א' ובפרק ב':

 

פרק א'

העולם נברא בשישה ימים 

שם הבורא: אלהים 

העולם בתחילתו היה מוצף מים 

זכר ונקבה באדם נבראו בבת אחת 

הצמחים נבראו ביום השלישי, האדם בשישי

בעלי החיים נבראו לפני האדם 

האל טרנסצנדנטלי. נמצא מחוץ לעולם 

הדגשת הצד הביולוגי:זכר ונקבה 

פרק ב'

השמים והארץ נבראו ביום אחד

שם הבורא: ה' אלהים

העולם בתחילתו היה יבשה

האדם נברא ראשון, והאישה לבסוף

לפני בריאת האדם לא הייתה צמחיה

בעלי החיים נבראו לאחר בריאת האדם

האל בתוך הסיפור, יורד לארץ, בונה את האדם

הצד הרגשי: "לא טוב היות האדם לבדו"

 

 אלה הם רק מקצת מן ההבדלים. ההבדל היסודי והמהותי הוא כמובן בסיפור בריאת האדם. בפרק ב', זהו סיפור שונה לחלוטין מזה המסופר בפרק א'. מעמד האישה בפרק א' שווה למעמד הגבר. הם נוצרו בו זמנית, ואילו בפרק ב', האישה נוצרה כחלק מגופו של הגבר, נוצרה למענו, כדי שלא יישאר לבדו, ועל כן מעמדה נחות יותר.

כיצד ניתן להסביר הימצאות שני סיפורים כה שונים זה ליד זה? ההסבר המקובל: בישראל היו (לפחות!) שתי גרסאות שונות על בריאת העולם. עורכי ספר בראשית לא רצו לוותר על אף אחת מן הגרסאות והכניסו לספר את שתיהן. הסיפור הראשון נוצר כנראה על-ידי השכבה המשכילה, החוכמתית, המיוצגת על-ידי הכוהנים. הסיפור בפרק ב' עממי יותר, ופונה לרגש ולדמיון.

נהרות גן עדן ההרגשה היא שזהו מקום דמיוני, ואין אפשרות למצאו או לשחזרו. זהו אידיאל נכסף, שאליו אפשר לשאוף, אך לא ניתן להגיע. ואולי כל העולם היה יכול להיות גן-עדן, לולא בני האדם קלקלוהו במו ידיהם.

עץ הדעת טוב ורע בניגוד למחשבה המקובלת, שם העץ האסור אינו "עץ הדעת", אלא "עץ הדעת טוב ורע". (גם טעמי המקרא תומכים בגרסא זו) זאת במסגרת הפולמוס עם הנצרות, שנתנה לסיפור גן העדן משמעות מינית-סקסואלית ("החטא הקדמון") בעוד שהיהדות מוצאת בסיפור משמעות ערכית-פילוסופית: הידיעה והיכולת להבחין בין טוב ורע.

 

פרק ג' הפיתוי והגירוש מגן העדן

 הפרק בנוי משש תמונות, כשבכל תמונה שני משתתפים. (בתנ"ך כולו אין יותר מאשר דו-שיח, כאשר לעתים אחד הגיבורים הוא "קיבוצי").

"דעת טוב ורע" על-פי קאסוטו, אין הכוונה לשיפוט ערכי בין טוב ורע, אלא לידיעה אובייקטיבית של כל הדברים הטובים והרעים. לפני האכילה מן הפרי האסור דומים אדם וחווה לתינוקות חסרי כל ידע. "טוב ורע" זהו מריזם שני קצוות המכילים את המכלול (כמו מכף רגל ועד ראש, מקטן ועד גדול וכו'). האיסור על אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע נבע מתוך אהבתו ודאגתו של האל  לאדם. הוא רצה לחסוך ממנו את ידיעת העולם, על הטוב והרע שבו. לאדם ניתן חופש בחירה. הוצע לו שלא לאכול מן העץ, כדי להקטין את סבלותיו, אך הוא בחר באכילה, ולכן עליו לשאת בתוצאות.

יסוד איטיולוגי: סיפור קצר הבא להסביר תופעה קיימת בטבע או בחברה. בפרק ג' יסודות איטיולוגיים רבים: מדוע החל האדם להתלבש, מדוע הנחש זוחל, מדוע הלידה כרוכה בכאבים, מדוע יש לעמול כה קשה כדי להשיג אוכל, מדוע האדם לא חי לנצח וכו'.

 

יסוד אטימולוגי: משפט קצרצר המסביר את מקור השם של אדם, מקום וכו'. לדוגמא: חווה אם כל חי.

רעיונות נוספים בסיפור: האדם חייב לשמוע בקול ה'. העולם נברא טוב ומושלם, ומכאן ואילך מתחיל להתדרדר בגלל חטאי האדם.

 

השורש המנחה בסיפור הוא א.כ.ל יש קשר הדוק בין אכילה לבין חיים ומוות. 

יש לשים לב שמלכתחילה, לא נאסר על האדם לאכול מעץ החיים (מכיוון שנועד לחיות לנצח!). עתה, משנענש לחיות מספר שנים קצוב, אם יאכל מפרי עץ החיים יפר את העונש שקיבל, על כן מגורשים אדם ואשתו מגן העדן.

 

לעמוד המרכזי של אתר התנ"ך לבגרות                                        2010

 

הוטנטוט - מיקוד תנ"ך לבגרות 2010

 

פרק זה דן בסיפור הבריאה השני וסיפור גן העדן, הפיתוי והגירוש מגן העדן

 

 

מבנה בן זמננו בשיקאגו - האם תוכלו לקשור אותו לעיצוב בסגנון תנכ"י? בחומר, בצורה, בצבע, בתפקוד??

 

מבנה המוזיאון לאמנות בשיקאגו

 

לתמונה הבאה בסדרה זו