בפרק י"ח שני נושאים שאינם קשורים זה בזה, והעורך המקראי חיבר ביניהם בדרך מלאכותית. בסיפור הראשון, שלושה מלאכים באים לבשר לאברהם על הולדת בנו. כאשר שלושת המלאכים עוזבים את אברהם, הם משקיפים אל העיר סדום, וכך מחבר העורך את סיפור הבשורה לסיפור הפיכתן של סדום ועמורה.
פס' 1 – 16: הבשורה על הולדת יצחק
שלושה אנשים מגיעים לבשר לאברהם ושרה על הולדתו הצפויה של יצחק. לפעמים מתייחסים אל האורחים בלשון יחיד, ואז נוצר הרושם ש-ה' הוא הדובר אל אברהם ושרה. לפעמים המספר נוקט בלשון רבים. לקושי זה ייתכנו שני הסברים. האחד – זהו סיפור הידוע גם ממיתוסים של עמים שכנים. על פי סיפור זה יורד האל לבשר לזוג זקנים על הבן העומד להיוולד להם. בסיפורים הללו האל גם מבצע את המעשה "הביולוגי" הנחוץ להולדת הבן. מכיוון שביהדות סיפור שכזה אינו אפשרי, שונה הסיפור המקורי לסיפור על שלושה מלאכים, אך "עקבות" הסיפור המקורי עדיין ניכרים בטקסט הנוכחי. ההסבר השני: זהו שילוב של שתי מסורות עבריות קדומות. האחת מספרת על שלושה מלאכים, והשנייה – על אלוהים בעצמו – היורד לבשר לאברהם ושרה את הבשורה.
אברהם מוצג בראשית הפרק כמארח מושלם. השורש המנחה כאן מ.ה.ר. כדי להראות זאת. אברהם משתחווה לפני אורחיו, מציע להם לחם ומים, ומגיש להם ארוחה כיד המלך, בה הוא מערב בשר וחלב! (התפריט המוצע – צנוע, זאת כדי לא להעליב את האורחים, שישתמע שהם באים בגלל האוכל),כמו כן, אברהם אינו אוכל עם האורחים, אלא טורח לשרתם, ולבסוף מלווה אותם עד גבול השטח שבבעלותו.
"כעת חיה" – בדיוק היום, בעוד שנה.
"חדל להיות לשרה אורח כנשים" – שרה כבר אינה פורייה. זאת כדי להעצים את הנס שבהולדת הבן.
פס' 17 – 33: אברהם מנסה להעביר את רוע הגזרה מעל סדום
פס' 16 מהווה את החוליה המגשרת בין סיפור הבשורה לסיפור ההפיכה של סדום ועמורה. הפסוק מהווה דוגמא נהדרת לדרכי העריכה של סיפורי התורה. [עוד על ענייני עריכה – בפרק הבא]
פס' 19 – הפסוק, כפי שהוא מנוסח, מעלה בעיה בהתנהגותו המוסרית של אברהם. אפשר להבין ממנו כי אברהם הוא צדיק למען גמול, ולא צדיק מושלם.
פס' 20 - הקושי בפסוק – תחבירי. אפשר לקרוא אותו בשני אופנים:
א – "ארדה נא ואראה: הכצעקתה הבאה אלי עשו – כלה, ולא – אדעה".
ב - " ארדה נא ואראה: הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה, ולא – אדעה".
על פי הקריאה הראשונה, יש כאן שני משפטי תנאי ושתי תוצאו: אלוהים ירד ויראה: אם אנשי סדום אכן חטאו – הוא ישמידם, ואם לא – הוא ידע כבר מה לעשות בנידון. על פי הקריאה השנייה: אם אנשי סדום חטאו, ואם לא חטאו – ה' ידע.
פס' 22 – "ואברהם עודנו עומד לפני ה' " הנוסח המקורי של הפסוק היה "ו-ה' עודנו עומד לפני אברהם" אך חז"ל, שלא רצו שתהיה פגיעה בכבוד האל, שינו את הפסוק. תופעה זו נקראת תיקון סופרים ואנו לומדים על קיומה רק על פי עדות התלמוד, המונה 18 מקומות שבהם שונה נוסח הכתוב מסיבות דומות.
פס' 23 – 33: טענתו העיקרית של אברהם היא שבהשמדה טוטלית מקבלים הצדיק והרשע גמול אחד. אברהם אינו מבקש צדק, אלא חסד: הוא דורש שבזכות מספר מועט של צדיקים, יסלח ה' לכל תושבי העיר סדום הרשעים.