סיפור המבול

סיפור המבול

 

פרק ו' 5 – 22  - סיפור המבול

 אין כמעט תרבות עתיקה בעולם שאין לה מסורת כלשהי, או סיפור על מבול שהחריב את כדור הארץ, והשמיד את כל אשר על פניה. כנראה שבתקופה קדומה נמסו קרחונים בקטבים והעלו את פני הימים בכמה עשרות מטרים, דבר שהביא להצפות נרחבות בכל העולם, ולקורבנות רבים (זאת מכיוון שבני האדם נהגו לשבת בעמקים, ליד מקורות מזון ומים, ולא בהרים). אשר לסיפורי המבול במזרח הקדום, בעשרות השנים האחרונות הועלתה השערה, על-פי ממצאים שונים בים השחור (כפרים שלמים שנמצאו בעומק של 200 – 300 מטר מתחת לפני הים!) כי בשלב כלשהו של ראשית האלף השלישי לפנה"ס, או סוף האלף הרביעי, פרץ לו הים התיכון דרך מיצרי בוספורוס אל תוך היבשת, והמים ששטפו את כל אשר בדרכם הביאו ליצירת הים השחור, ולאוסף עצום של אגדות וסיפורים על מבול שכיסה את כל הארץ.

גם התנ"ך מביא את סיפור המבול. כמו בסיפור הבריאה, גם כאן ישנן שתי גרסאות לסיפור המבול, אך פה הן משולבות זו בזו, כנראה מעשה עורך, ששילב שני מקורות ספרותיים.

אלוהים, שברא עולם מושלם והרמוני, רואה בכאב לב את יצירת כפיו הולכת ונשחתת. תחילה חטאו של האדם בגן העדן, לאחר מכן הרצח של הבל. בהמשך, למך לא רק שהורג ילד, הוא גם מתפאר בכך ועכשיו הגדישו בנות האדם את הסאה,  במגען עם בני האלים. תגובתו של ה' אנושית מאד. הוא מתחרט על כי יצר את האדם ומחליט להשמיד אותו, ובעקבות כך את כל היצורים על פני כדור הארץ (התפיסה היא, כנראה, שבעלי החיים נוצרו עבור האדם, ובלעדיו גם להם אין זכות קיום?) ולהתחיל "דף חדש" עם אדם אחד, שנראה לו טוב מכל האחרים. (טעות נוספת של האל?)

פס' 9: "..נח, איש צדיק, תמים היה, בדורותיו…" חז"ל חלוקים בדעותיהם אם הדברים נכתבו בזכות נח, או בגנותו. אפשר להסביר זאת לטובתו: על רקע הדור המושחת של זמנו, התבלט נח בצדיקותו. אבל המילה "בדורותיו" יכולה גם לבוא לשם צמצום: נח היה צדיק רק בדורו, ואילו היה חי בדור אחר, היה נחשב לצדיק קטן מאד. דרך אגב, המשך הסיפור תומך דווקא בפירוש השני!

נח מצטווה לבנות תיבה. לכל המנסים לתת לסיפור משמעות היסטורית, כלשונו, אפשר לומר כי מידות התיבה הנדרשות הן בערך 160 מטר באורכה, 26 מטר ברוחבה, ו – 18 מטר גובהה. כבר חז"ל הבינו את העניין, כי לא מדובר כאן בהיסטוריה ממש. אחת האגדות מספרת כי נח בנה את התיבה במשך 120 שנה, כדי למשוך את תשומת לב בני דורו, אולי יחזרו בהם מדרכם הרעה, ואלוהים יוותר על תכניתו.

מקורות ספרותיים שונים - כמו שראינו בסיפור הבריאה, שהוא מורכב משני סיפורים שונים זה מזה, שמוצאם משני מקורות ספרותיים שונים, גם סיפור המבול מורכב משני מקורות ספרותיים שונים, אך בניגוד לסיפור הבריאה, כאן הסיפורים משולבים זה בזה. עניין זה יצר חזרות רבות על אותו פרט, וכן גם סתירות בלתי מוסברות בין חלקי הסיפור השונים. הנה מספר דוגמאות: פעמיים מצווה אלוהים על נח להכניס את משפחתו וכן בעלי החיים לתיבה (ו' 18 – 21, לעומת ז' 1 – 3), המבול מתחיל פעמיים: פעם אחת  בפסוק ז' 6, ופעם נוספת בפס' 10 – 12. נח נכנס פעמיים לתיבה  (פס' 7 – 9 , לעומת 9 – 15), המבול נמשך, על-פי גרסה אחת 40 יום (ז' 4, 12) ועל-פי הגרסה האחרת 150 יום (ז' 24) ודוגמא אחרונה: פעמיים נצטווה נח להכניס בעלי חיים לתיבה. על-פי הגרסה האחת – זוג מכל מין (ו' 19 – 20, ז' 8 – 10) ואילו על-פי הגרסה השנייה מן הבהמה הטהורה שבעה מכל מין, ואילו מן הבהמה הלא טהורה שניים מכל מין.   

 

הפוסט הזה פורסם בתאריך בראשית, המבול - סיפורי בראשית, כללי, נח עם התגים , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>