יחזקאל – פרק י"ח

יחזקאל-פרק י"ח

אדם ירא שמיים בטוח שלכל מאורע בעולמנו יש סיבה, ומכל מקום, האל הוא העומד מאחורי המאורעות, לטוב ולרע. על-פי גישה זו האל מנהל את העולם בצדק: הרשע נענש בעוון חטאיו, ואילו הצדיק זוכה לחסדי האל. הבעיה העיקרית עם תפיסה זו של הדברים היא שלא כך הם פני העולם במציאות. פעמים רבות הרשעים, לא רק שאינם נענשים, אלא זוכים לכל מנעמי העולם הזה ואילו הצדיקים סובלים סבל רב.

בישראל של ימי הבית הראשון התרוצצו שתי השקפות בסיסיות של גמול: האחת, של גמול קיבוצי, שאיננו בהכרח מיידי, אלא יתכן ויופעל לאחר שניים, שלושה דורות ויותר; והאחרת – של גמול ישיר, אישי ומיידי. אין ספק שההשקפה השנייה נתפסת על ידינו כצודקת יותר, אך כאמור היא מתנגשת עם המציאות היום-יומית. מאידך, ההשקפה הראשונה נוחה ביותר לכל ממסד דתי, מכיוון שעל פיה ניתן לתרץ כל מאורע, מבלי שהמאמין יפקפק בצדקת דרכו של האל.

מה היו הגורמים החברתיים והפוליטיים שהניעו את יחזקאל לשנות את תפיסת הגמול?

הסתגלות הגולים לחיי הגלות לוותה בקשיים רבים. הם היו מיואשים והפסיקו להאמין כי תתכן גאולה ושיבה ליהודה. ייאוש וחוסר אמונה זה נבעו בין השאר מתפיסת הגמול הקיבוצית שהייתה רווחת ביו הגולים-תפיסה שזקפה את חטאי האבות לחובת הבנים.

יחזקאל, שהציב לעצמו מטרה להגביר את הרצון לגאולה בקרב הגולים המיואשים, הבין שעליו לנסח תפיסת גמול חדשה, שתעזור לו בהשגת מטרתו, ותתאים לתנאים ההיסטוריים החדשים שנוצרו אחרי החורבן. במקום המשל השגור בפי העם, המנסח את תורת הגמול הקיבוצי לדורות: "אבות אכלו בוסר ושיני הבנים תקהינה" מחדש הנביא ואומר: "הנפש החוטאת היא תמות", והוא מדגים את העניין בעזרת שרשרת משפחתית של אב צדיק, בן חוטא ונכד צדיק.

התפיסה החדשה גורסת אחריות אישית בלבד, והיא משחררת את האדם מהנטל הכבד של חטאי הדורות הקודמים, ומכאן שהגולים לא יאלצו לשאת בנטל החטאים של דור החורבן, והדורות שקדמו לו.

הבעיה הנוספת שעמדה בפני הנביא: כיצד ישתחרר הפרט מחטאיו הוא, אותם ביצע בעבר? לשם כך בא חלקו השני של פרק י"ח הדן בחזרה בתשובה של היחיד, ומסקנתו של יחזקאל: חטאי העבר אינם חורצים סבל ואבדון לעד, כשם שמעשי הצדיק אינם ערובה לעתיד טוב ללא תנאי, באם יקלקל את דרכיו. ההווה והעתיד תלויים במעשי האדם. רשע שיחזור בתשובה-חטאיו ייסלחו. צדיק שיחטא- ייענש.

חשוב לזכור כי כבר הנביא ירמיהו ניבא לשינוי בתורת הגמול: " בימים ההם לא יאמרו עוד אבות אכלו בוסר" (ל"א 28), אך בעוד אצל ירמיהו זוהי נבואה לעתיד רחוק, אצל יחזקאל השינוי הוא מיידי ומוצא מן הכוח אל הפועל.

השימוש בפתגמים ואמרות הרווחות בפי העם תדיר מאד אצל יחזקאל. בדרך כלל הוא לוקח את האמרה כלשונה, אך מתווכח עם תקפותה  ומוכיח לשומעים כי לאמרה הנידונה אין יותר מקום בחיי העם. לדוגמא י"ח -2, 4 , 19, 25, 29, ל"ז 11 ועוד. בהמשך, הולך ומונה יחזקאל עשר תכונות של הצדיק. בין היתר:

"אל ההרים לא אכל" (פס' 6)- הצדיק לא אוכל מן הזבחים שזבחו לאלילים, שמזבחותיהם היו מוצבים על הרים גבוהים. (בימי קדם היה נהוג לבנות מקדשים ומזבחות על ההרים- כדי להיות קרובים ככל האפשר לאל, שמקום מושבו בשמים. למשל, מעשה אליהו בהר הכרמל וכו')

"אל אישה נידה לא יקרב"- לא יקים יחסי מין עם אישה בזמן שהיא נמצאת במחזור.

"חבולתו חוב ישיב"- על פי שמות כ"ב 25, כאשר המלווה לוקח משכון (עירבון) מן הלווה, עליו להחזיר לו את המשכון כאשר הלווה זקוק לו. "בנשך לא ייתן ותרבית לא ייקח"- על פי חוקי התורה חל איסור מוחלט לקחת ריבית על הלוואות שניתנו לנזקקים לצורכי קיום.

"…ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה…" (פס' 31). את רעיון הלב החדש, או הברית החדשה, פגשנו כבר קודם לכן אצל ירמיהו, בפרק ל"א.

תורת הגמול האישית והמיידית קנתה לה אחיזה  בעם, והחל מימי יחזקאל לא שומעים יותר על תורת גמול אחרת. זו גם הסיבה מדוע מחבר הספר "דברי הימים" נאלץ לשנות פרטים  רבים במקורות ההיסטוריים שעמדו לפניו, כאשר ערך את ספרו. היה עליו להתאים את האירועים לתורת הגמול החדשה: לדוגמא, "חזרתו בתשובה" של מנשה, מעשה שאין לו זכר בספר מלכים, כמו גם "החטא" שהביא למותו של יאשיהו וכו'.

יחזקאל- פרק ל"ז

חזון העצמות פס' 1 – 14 זהו חזון הגאולה הידוע ביותר של יחזקאל, והוא מעורר עניין בזכות עיצובו האומנותי, ההשקפה המובעת בו והמחלוקת הפרשנית שהוא מעורר. גם כאן משתמש הנביא באמרה עממית: "יבשו עצמותינו ואבדה תקוותנו נגזרנו לנו" (פס' 11). אמרה זו מבטאת את הערכתם של גולי בבל, שאין עוד סיכוי לתקומה לאומית, ונראה שהרקע לתחושה זו הוא חורבן ירושלים וגלות צדקיהו, משנסתם הגולל על התקווה לשיבה מהירה לארץ.     הנביא אינו מתווכח עם האמרה העממית הנ"ל. אדרבא, הוא מקבל דימוי זה, אך מראה שהאל מחייה אפילו עצמות יבשות. הלקח הלאומי ברור: חרף הגלות העם ייגאל וישוב לארצו! כדי לעמוד על מלוא המשמעות של הנבואה ראוי לציין, שתופעה של עם החוזר מגלות לארצו לא הייתה ידועה כלל בהיסטוריה של הימים ההם.   מאז שנשא יחזקאל את נבואתו ועד היום, קיימת מחלוקת ביהדות על עצם כוונת הנביא בנבואתו זו. על רקע נטייתו של הנביא להציג את עמדותיו בעזרת משלים ופעולות סמליות, יש רבים הטוענים כי חזון העצמות היבשות הוא משל. העם משול כאן לעצמות יבשות. הגלות משולה  לקבר, והשיבה לארץ ישראל משולה, אם כן, לתחיית העצמות. אף על פי כן ישנם רבים הטוענים שאין כאן משל כלל וכלל וכוונת הנביא היא כפשוטם של דברים: נבואה על תחיית המתים באחרית הימים. חשוב לזכור כי לכל אורך התנ"ך, למעט במקרה אחד (דניאל י"ב 3), המוות הוא בבחינת way ticket one, ולכן, לעניות דעתי, לגישה השנייה אין אחיזה במציאות, והיא ניסיון לתת חיזוק מקראי לרעיון שהתגבש דורות רבים לאחר מכן.                             המילה המנחה במשל היא "רוח", והיא מופיעה כאן בארבעה מובנים שונים: רוח ה', רוח חיים, רוח נושבת וכן גם רוח במובן של כיוון: "מארבע רוחות בואי הרוח".

משל פס' 15 – 28 יחזקאל מצטווה לקחת שני גזרי עץ, לכתוב על האחד  "ליהודה ולבני ישראל חבריו", ועל השני "ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו", לקרבם זה לזה ולעשותם עץ אחד. לפנינו דוגמא מובהקת לדרך פעילותו הנבואית של יחזקאל:  משל, מעשה סמלי וחידה נתלכדו כאן לנבואה אחת.                                        צירוף העצים זה לזה-הרכבה של שני זני עצים, הוא משל מובהק. רק שני זנים מאותו סוג יכולים להיות לעץ אחד, שיהיו בו מתכונות שניהם, ועם זאת הוא יהיה בעל תכונות עצמאיות. הרכבה כזאת נעשית כדי להשביח את הזן, והיא פעולה מקובלת אצל חקלאים. הנמשל ברור: העובדה שיהודה וישראל הופכים לעץ אחד, מוכיחה כי ההרכבה הצליחה. זאת ועוד: ככל הרכבה גם כאן, התוצאה תהיה יותר טובה מן המצב הקודם להרכבה- העם המאוחד יהיה חזק ובר קיימא יותר מאשר שני העמים בהיותם נפרדים זה מזה.             מבחינה ספרותית יש כאן יותר ממשל. לפנינו מעשה סמלי שהנביא מצטווה לעשות בפני העם. עשיית מעשה כזה בפני קהל צופים בלא הסבר הולם משווה לו גם אופי חידתי.                                                      משל העצים נאמר לאחר חורבן המקדש, לפחות 135 שנה לאחר גלות שומרון. ואף על פי כן מדבר הנביא על איחודן של שתי הממלכות, כאילו גולי שומרון עדיין לנגד עיניו, ממש כגולי יהודה שבקרבם הוא יושב. מסתבר שהתקווה לאיחוד כלל העם, השיבה לתקופת הזוהר, העצמה והחסד האלוהי של ימי דוד ושלמה, הייתה חלק בלתי נפרד מחזון הגאולה של עם ישראל, חרף התקופה הממושכת שחלפה מאז פילוג הממלכה. (רעיון זהה פגשנו כבר בירמיהו לא', והוא מופיע גם אצל נביאים אחרים מאותה התקופה, כמו עובדיה.)        מבחינה ספרותית אין כל קשר בין משל העצים לביו חזון העצמות היבשות המובא לפניו: שם מדובר בעצמות ופה בעצים. שם במשל פנטסטי, המנותק מכל חוקי הפיסיקה והביולוגיה, וכאן במשל מחיי יום יום. שם מדובר אולי בבודדים וכאן-בגופים גדולים-ישראל ויהודה. אין גם מילים וביטויים המשותפים לשני המשלים ויכולים לקשר ביניהם. מכאן יובן שהם לא נאמרו מעיקרם כחטיבה אחת. העובדה שהם מובאים ברצף משקפת אולי את עמדתו של עורך הספר, בין אם היה זה הנביא עצמו-או עורך מאוחר יותר: ראשית צריכים המוני ישראל להתרכז בארצם, ולאחר-מכן ילכדם האל לאומה אחת חזקה וגדולה, תחת שלטונו של  מלך אחד מבית דוד.  סיכום – לו שאלנו היום יהודי שומר מצוות מהי עבורו הגאולה, או ימות המשיח, הרי תשובתו תכלול כנראה ארבעה מרכיבים, המופיעים בפרק ל"ז: כל עם ישראל בארצו, כולם מקיימים את מצוות התורה, עם אחד מאוחד תחת שלטון מלך מבית דוד ולבסוף, הקמת המקדש בירושלים וחידוש העבודה בו.

הפוסט הזה פורסם בתאריך נביאים עם התגים , , , , , . קישור קבוע.

9 Responses to יחזקאל – פרק י"ח

  1. says: שי כהן

    למה כל כך קשה בעינך חזון העצמות היבשות שפירושו זה תחיית מתים ממשית,
    האם בורא עולם לא מסוגל לבצע פעולה שכזאת ?
    הרי בורא עולם לא ברא עולם כזה נפלא ומורכב שבו האנשים ימותו אחרי תקופת חיים ,ואז מה אין כלום,יש לבורא עולם מטרה שהיא תחיית המתים לאחר בו המשיח שיגאל את ישראל ואת העולם כולו מהסבל והייסורים של הרשעים המושחטים והכופרים בבורא
    העולם יחזור למתכונת של כמו אדם הראשון לפני החטא!! נכון שכרגע האמונה טוענת שהמתים הצדיקים נמצאים בגן עדן מה שנקרא עולם הבא אבל לאחר בו המשיח ותחיית המתים יהיה איחוד עולמות וכמובן שדרוג כללי של עולם הזה + עולם הבא וזה המטרה של הבריאה של בורא העולם כל יכול!

  2. says: Rotem

    אם תקרא את פרק ד בבראשית תראה שלפני המבול ה' אומר שאין בכוונתו לריב עם בני האדם לנצח ומגביל את חייהם ל 120 שנה, אז לא סביר שהוא יחייה את כל אלו שבכוונה הגביל את חייהם… אבל אפשר רק לקוות :)

  3. says: רותם:)

    נפלא…
    תודה רבה! עזרת לי מאוד!

  4. says: שי כהן

    אז לטענתך הבורא שברא את כל מה שאנו מכירים הגלקסיות החי הצומח הדומם,
    שהמדע כל שנה ושנה רק מגלה קצת מהפלא הזה שנקרא הבריאה ומוריד את הראש בכניעה לפלא הזה
    חוץ מכמה שיוצאים כנגד ואומרים שאין בורא ומביאים "הוכחות" מדעיות שמה לעשות מידי כמה זמן קם מדעם גאון יותר וטוען קצת אחרת מחברו.
    הנקודה שאני בא לומר הבורא ברא את האדם ונתן לו זמן לחיות נגיד 900 שנה ולאחר המבול קיצר לו את החיים כי גילה שיש סיבות שמצריכות זאת,,,האם לדעתך הבורא שהוא מושלם שרק מושלם יכול לברוא בריאה מושלמת-ללא שהאדם יבוא ויהרוס אותה- לא יידע עוד לפני שהאדם יחטא ויעשה בעיות שזה מה שיהיה הוא צריך כמו האדם להגיע לשלב של ניסוי וטעייה ואז להסיק מסקנות,,כי אם כן אז זה יוצר מצב שהבורא הוא לא מושלם אלא מוגבל כי אין בכוחו לדעת מראש מה יהיה בצורה מדוייקת המושלם לא יוכל להיות מוגבל כי אז הוא לא מושלם ,,,
    והטענה של קיצור החיים ל-120 שנה תסתכלי בספר בראשית או פרשת בראשית או נוח על פירוש רש"י לגבי ה-120 שנה שהכתוב מדבר עליו יש שם פירוש
    הערה:תנ"ך להרבה זה אומר בגרות אבל מנסיון יש שם הרבה הרבה מעבר יש עולם מופלא שאותו מסתירים בישראל גורמים בעלי אינטרסים שרוצים שאנשים בעיקר צעירים כי להם יש כוח לצאת כנגד -לדעת על העולם המופלא של התנך
    התנך זה לא ספר היסטוריה זה ספר שבא ללמד את האדם על החיים שלו וזה נשלח מהבורא שברא אותנו להדריך את האדם בחייו–אפשר לקרוא לתנך ספר הוראות יצרן כמו כן יש תורה שבעל פה שהבורא מסר למשה רבינו שמסר ליהושוע וכך הלאה שנמסרה דור אחר דור שהתורה שבעל פה מבארת את התורה שבכתב מהתחלה עד הסוף כי אם לא האדם לעולם לא יוכל לדעת בוודאות מה התורה בכתב רוצה ממנו בצורה מושלמת תנסו לגלות ומבטיח לכם שחייכם ישתנו בצורה פלאית
    חיים טובים ומאושרים לכל ישראל

  5. says: נוחתת בחצות

    שי יקירנו,
    אתה מגזים ובכך משחית זמנך מחוץ לאהל התורה. הפסק את ההטפות. אלו-ים אוהבים אותך במילא ומעריכים את דבקותך המוכחת בעליל. כולה תורה ולימודים לבגרות של שתי יחידות, לבתי ספר ממלכתיים, יענו חילונים, אולי קצת מסורתיים עם כדורגל בשבת, ובשר אחר רק מחוץ לבית.
    תבוא אצלנו לשבת ותעשה מצוות הכירות עם אחיך ואחיותיך יושבי מאהלי המחאה, שנושאים על גבם כל אחד, מתנחל אחד וחרד אחד, ודופקים מילואים בלי חשבון.
    אתה אומר שבישראל מסתירים את התורה – ואני אומרת נטול את הקורה הענקית מבין עיניך ולמד משהו מורחב אחד (עדיף שניים)ממקצועות שש השעות, ולך לאוניברסיטה למדעי הרוח או החברה כדי להבין איפה אתה חי. יש שם לא מעט חובשי כיפה שחיים בשלום עם אמונתם ועם החול. לא יקרה לך שום דבר אם תצא מהאתנוצנטריות שנכפתה עליך מינקות. כמו צפרדע בתחתית באר נדמה לך שפיסת השמיים העגולה ממעל זה הכל והכי חשוב שיש, והעיקר לא להתייבש.
    חיים טובים אף לך, על חשבונך.

  6. says: שי כהן

    הקורה הענקית שיש לי בין העיניים יכולה להוות עבורך מחסה לימים קשים,
    אני הייתי ועדיין נמצא במקומות שאת\ה ממליצ\ה לי ללכת אליהם יש לי תעודת בגרות מורחבת 36 יח"ל,אני סיימתי דיפלומט הנדסאי תו"ן וכרגע ממשיך הלאה לעוד תואר ובתוכנית מתבשל עוד אחד ואולי יהיו יותר,,,אז הפיסת שמיים שמעל ראשי היא קצת יותר גדולה מפי באר, אם כבר הזכרת "צפרדע" רציתי לדעת האם חינכו באיזשהו מקום לא דתי על המוסר הגדול שלמדו מהצפרדעים שהיו במצרים במהלך עשרת המכות שנחתו על המצרים,האם ידעת ש-3 אנשים{חנניה,מישאל,ועזריה} מגדולי ישראל בזמן מלכות נבוכדנצאר המלך ששלט על כל העולם למדו מוסר מאותם צפרדעים שהיו במכות מצרים וכתוצאה מלימוד המוסר הקשור לצפרדעים היו מוכנים להיזרק לכבשן האש ולמות על קידוש השם כיוון שנבכודנצאר כפה עליהם להשתחוות לפסל בדמותו
    והם סירבו והושלכו לכבשן האש והנה פלא הם לא מתו הם ניצלו עכשיו מה הקשר נכון ,,הם ידעו שהצפרדעים במכות מצרים עשו לעם המצרי את המוות הם נכנסו לכל חור אפשרי בבתים בעבודה ברחוב במיטות שלהם,אפילו בתוך התנורים שלהם שכך לא יוכלו לאכול כמו שצריך אותם מצרים ארורים שהרעו לעם ישראל בזמן ההוא,,עכשיו חנניה מישאל ועזריה למדו שאותם חלק צפרדעים שהשליכו את עצמם לתנורים בחום לוהט מסרו נפש כדי שיהיה קידוש השם ולא הלכו למיטה של המצרים עם השמיכות בכיף אלא לתוך תנור לוהט בשביל קידוש השם,,,ומכך הם למדו מוסר והיו מוכנים להיזרק לכבשן האש והם לא ידעו שהבורא יציל אותם כמובן שבסופו של דבר הם ניצלו על כך ניתן ללמוד בספר דניאל פרק ג' בתנך,,,מתי לימדו בבית ספר חינוכי שיעור על מסירות נפש מתוך התנך קצת שילדי ישראל יספגו ערכים נשגבים שילוו אותם בחייהם ולא ילמדו אותם בצורה שיטחית על "ההיסטוריה" של עם ישראל כעם שוטה שחוטא מקבל מכות חוזר בתשובה והבורא סולח וכך הלאה בלופ-אינסופי מתי לימדו על סיפורים הירואים שהעם הקדוש הזה עבר,,כמובן שזה בעיה איך ילמדו אם המורים בעצמם לא יודעים או לא מאמינים בתנך וחושבים שזה סיפור כמו אנטיגונה וכדו'
    היתרון שלי הוא שגדלתי בבאר-או שאגיד ביוב של החילונים וספגתי בחיי קצת יותר מעשרים שנה את החוכמות הגדולות של העולם והמוסר החברתי הנאור והאינטרסנט
    אין הבדל בין הלבוש של האדם יש הבדל לתפיסה והערכים של האדם ומה מזינים לו בחייו אני יודע שמסתירים את עולם התורה בפרט מילדי ישראל הצעירים שהם בעצם הכח העולה,
    יש לי שאלה האם יהודי זה מושג שיהיה ניתן להגדיר אותו ללא הזכרה כלשהו מהתנ"ך-תורה אני באמת רוצה לדעת,,ועזרה ניתן להגדיר ישראלי ללא התורה אבל יהודי אני רוצה לדעת האם ניתן להגדיר יהודי ללא התורה ואם כן מה ההבדל בין ההגדרה שתיהיה לבין שאר האומות
    חייים טובים שיהיו לך

  7. says: עלה קרח!

    שי איש יקר,
    אבל הנדסאי תו"ן זה לא מדעי הרוח ולא מדעי החברה כמו העיצה שקיבלת ולא יכולתה אפילו להפר.
    מסירת נפש כדי שיהייה קידוש השם זה אסור בתכלית האיסור. למדנו על כך בסיפור העקידה.
    יהודי מפני שאמו יהודיה – ואין בזה תורה. אגב, בעבר, יהודי היה מי שאביו יהודי (לכן נשאו נכריות למכביר למען ייחם למזדקנים שטופי ה – - קור).
    עלה ק.

  8. says: שי כהן

    אתה בטוח שזה מספיק יהודי הוא מי שאימו יהודייה אולי שמעתה על אחד בם עשיו אח > של יעקב-ישראל שאולי אתה שייך לצאצאים שלו בטעות ככה,,,בכל אופן עשיו הזה אימו הייתה צדיקה עברייה-יהודיה עדיין לא נקראה כי יהודים נקראים על שם יהודה וזה סיפור ארוך למה דווקא יהודה בשורה אחת זה כי הוא היה מוכן לקבל את הבושה ולהודות כביכול שהוא לא יצא בסדר בסיפור עם תמר והוא הוריד מעצמו לכן בורא עולם החליט שעל שמו יקראו העם הנבחר יהודים על שם יהודה,,,ולפני כן היהודים כפי שמוכרים כיום נקראו עיבריים על שם אברהן העיברי ולמה כי בזמן אברהם כל העולם למעט בודדים ממש עבדו אלילים ורק הוא יצא כנגד העולם בהכחשה שזה הבלים ושטות להשתחוות לפסל שאתה יצרת במו ידיך,,לכן מאברהם והלאה נקראו עיבריים מי שהלך עם האמונה בבורא עולם אחד יחיד ומיוחד,,,,אז נחזור לעשיו הוא היה בן רבקה העיברייה הצדקת ובן יצחק העיברי הצדיק ובכל אופן צאצאיו לא מוזכרים כעיבריים או יהודים איך הם נקראים אדום ושעיר,,,צאצאיהם היו אח"כ האימפריה הרומית אז לא מצאנו שעשיו מוזכר כעיברי או יהודי ולמה הרי אימו ואפילו אביו היו עיבריים-צדיקים אז נכון אין בזה תורה אבל יש בזה עובדה ,,,,
    ואיך תסביר לי עכשיו מי הוא יהודי בלי לקיים את הדת היהודית ומצוותיה וללמוד את התורה היהודית ולקיים אותה שוב על פי עובדות היסטוריות מדעי הרוח ומדעי החברה אני יכול למכור יש לי עודפים מהם אתה מוזמן לבוא לקנות קצת חכמה אמיתית ולא זבל שיושב במחסן ומתהלך ברחובות בחוצות העיר.

  9. says: הדר

    תודה רבה !

להגיב על הדר לבטל

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>