יש קשר בין רפורמה דתית לפעילות מדינית - פוליטית. כאשר אשור הייתה בשיא כוחה והשפעתה על האזור הייתה לה גם השפעה תרבותית - דתית על המדינות הכבושות, שתושביהן אמצו לעצמם מנהגים דתיים, חברתיים ותפיסות עולם שאפיינו את הכובש. המרד של חזקיהו כנגד אשור לא היה אפוא רק פוליטי - מדיני אלא גם תרבותי - דתי.

מלכים ב', י"ח י"ט - מסע סנחריב  (701 לפנה"ס)

 

   יש קשר בין רפורמה דתית לפעילות מדינית - פוליטית. כאשר אשור הייתה בשיא כוחה והשפעתה על האזור הייתה לה גם השפעה תרבותית - דתית על המדינות הכבושות, שתושביהן אמצו לעצמם מנהגים דתיים, חברתיים ותפיסות עולם שאפיינו את הכובש. המרד של חזקיהו כנגד אשור לא היה אפוא רק פוליטי - מדיני אלא גם תרבותי - דתי. למרות שחזקיהו לא מרד בצורה בוטה, אלא רק ע"י סיפוח זוחל של ערי מדינה שכנות, התגובה האשורית לא אחרה לבוא. חזקיהו, שצפה שתגובה כזו תגיע, ערך הכנות נרחבות לפני שהחל במרד, הן בשטח הצבאי והן באגירת מזון והבאה בהסתר של מים לעיר  (מלכים ב' כ' 20, דברי הימים ב' לב' 3).

    בשנת 701 יצא סנחריב, מלך אשור, למסע לארצות המערב. מסעו מתואר בהרחבה על-ידי סופרי המלך. הוא כבש במהירות את כל ערי החוף מצידון ועד אשדוד. בינתיים מיהרו עמון, מואב ואדום להיכנע לפניו. ליד תל - אלתקה (יבנה, כיום) הוא נלחם כנגד כוחות מצריים, שנשלחו לנסות ולעצרו, והביסם ללא תנאי. אז פנה סנחריב אל תוך שפלת יהודה, כבש ערים בצורות רבות. לבסוף הגיע ללכיש, שהייתה העיר המרכזית באזור הדרום, והפך אותה למפקדתו. מכאן המשיך וכבש את כל ארץ יהודה, למעט ירושלים. סנחריב עצמו מתאר את כיבוש יהודה: "ואשר לחזקיהו היהודי, אשר לא הביא את צווארו בעולי, על 46  עריו הבצורות.....שמתי מצור וכבשתי אותן ע"י סוללות עפר כבוש ששמתי עליהן...ואותו שמתי כציפור בכלוב בתוך ירושלים עיר ממלכתו".

   סנחריב הגיע עד ירושלים ושם מצור על העיר. חזקיהו במצוקתו נכנע למלך אשור ושלם לו מס כבד, אשר אילץ אותו להוריד את ציפויי הזהב מדלתות בית המקדש. סנחריב לא הסתפק בכך. הוא הידק את המצור על העיר, כנראה כדי להכניע את יהודה כליל, כדי להבטיח את עורפו במלחמה עתידית אפשרית כנגד מצרים.

 

תיקוני הפולחן של חזקיהו

מעשיו של חזקיהו לתיקון הפולחן, ולסילוק עבודת אלילים מתוארים בפרק י"ח 4 . בדברי הימים ב', כ"ט ל"א, מוזכרות פעולות נוספות:

1.   חידוש העבודה הפולחנית בבית המקדש, שהופסקה על-ידי אחז, אביו של חזקיהו.

2.   טיהור המקדש וכליו על-ידי הכוהנים.

3.   חגיגת הפסח ("פסח חזקיהו") ברוב עם ובהשתתפות תושבי ממלכת הצפון (לכן נחוג הפסח בחודש השני!).

4.   ארגון הכוהנים והלויים לעבודת הקודש במקדש.

 

ההכנות למרד נגד אשור

 ההכנות למרד כמעט ואינן מוזכרות בספר מלכים. לעומת זאת, בדברי הימים ב', ל"ב מסופר כי:

1.   חזקיהו סתם מעיינות ונחלים, כדי שלחיילי צבא אשור לא יהיו מי שתייה (פס' 1 - 4).

2.   תיקן וחיזק את חומות ירושלים (פס' 4 - 5).

3.   הכין נשק לאנשי הצבא (פס' 5).

4.   גייס את העם וארגן את הצבא (פס' 6 - 8).

5.   בנה ערי מסכנות (מחסנים) לאכסון מזון לשעת המצור (פס' 28).

6.   הביא בהסתר מי שתייה לירושלים, במבצע הנדסי מפואר, ע"י חציבת נקבת השילוח (פס' 30).

 

אמצעים רטוריים בנאומי רבשקה

   הנאום הוא "סוג ספרותי" המופיע לעתים בתנ"ך. מטרת הנואם היא לשכנע את שומעיו בצדקת דבריו. על כן הוא משתמש ב"אמצעים רטוריים" שונים. בעולם העתיק, וגם בימינו, אנשים לומדים במיוחד את אמנות הנאום - רטוריקה. נואמים מפורסמים, שמם נשאר חקוק בזיכרון האנושי עד ימינו כמו ציצרו (קיקרו) ברומא ודמוסתנס ביון. בין האמצעים הרטוריים ששם המחבר המקראי בפיו של רבשקה :

1.   מלים מנחות. בחלק הראשון: השורש ב.ט.ח. - כדי לערער את בטחון העם. בחלק השני: ה. צ. ל. - צדקיהו לא יוכל להציל את העם מידי מלך אשור.

2.   הבאת טענת היריב וסתירתה: "אמרת אך דבר שפתיים.."  "..וכי תאמרון אלי.." "..כי יסית אתכם לאמור".

3.   שאלות רטוריות: "מה הבטחון הזה אשר בטחת"?, "...ההצל הצילו..."?

4.   השאלה: "משענת הקנה הרצוץ..".

5.   הקנטה והשפלה: "..אלפיים סוסים", לאכול צואה ולשתות שתן.

6.   אירוניה: "איה אלוהי ספרוים", "...מי בכל הארצות אשר הצילו את ארצם...".

7.   תקיעת טריז בין העם ובין מלכו וערעור הבטחון במלך:"אל תשמעו אל חזקיהו...".

8.   פיתוי. העתיד הורוד המובטח לאותם אלה שייכנעו ללא קרב, בניגוד לאלה שיצטרכו לאכול את הפרשותיהם.

9.   פניה מזלזלת אל המלך, ופנייה בגוף שני (מרמז על קרבה) אל העם, השומע אותו מעל החומות.

10.  ניגודים: "המלך הגדול, מלך אשור" לעומת "חזקיהו", ללא שם תואר. כך מושפל חזקיהו.

11.  השוואה בין ה' אלוהי ישראל לאלי הארצות השכנות - כמוהם ייכשל בהצלת עמו.  

.         

 לעמוד המרכזי של אתר התנ"ך                                        2010

 

בעמוד זה -

 

פרשנים רבים סבורים כי בפסוקים 7  10 מתוארת תהלוכה, המתקרבת למקדש, לאחר ניצחון צבאי, כאשר ארון הברית נישא בראש התהלוכה. הרמז להימצאות הארון הוא בעיקר על סמך הביטוי "עזוז", שמרמז לעתים על כך, כמו למשל: "קומה ה' למנוחתך, אתה וארון עוזך" (תהילים, קל"ב 8).

 

צילום - יאיר גיל

הוטנטוט - מיקוד 2007