סדום ועמורה מהוות סמל לרוע ולשחיתות מוסרית בתנ"ך, בפרט, ובתרבות היהודית, בכלל, עד ימינו אלה. בפרק מתוארת הריסתן של הערים. עוד קודם לכן, בפרק י"ג כבר מופיע רמז מטרים: "ואנשי סדום רעים וחטאים ל-ה' מאד" (פס' 13). אלף שנה מאוחר יותר, הנביא ישעיהו מזכיר את המאורע (א' 9) וכן גם הנביאים ירמיהו (כ' 16) עמוס (ד' 11) ועוד. הפרק מסתיים בסיפור הדומה מאד לסיפור שכרותו של נח.
כמה משפטים על עריכה תנכית – ראינו כי כבר בפרק י"ג נרמז לנו כי תושבי סדום עומדים כנראה להיענש. בפסוק האחרון בפרק י"ג נאמר: "ויאהל אברהם ויבוא וישב באלוני ממרא…." הפסוק הראשון בפרק י"ח מזכיר את אותם היסודות: "ויירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל…" לא פלא הוא שפרשנים רבים רואים את פרקים י"ח – י"ט כהמשך ישיר לפרק י"ג, ואם כך, הרי סיפור הבשורה על הולדת יצחק וסיפור הריסת סדום ועמורה מהווים יחידה אחת. אבל מנגד, פרק י"ט פותח במילים "ויבואו שני המלאכים סדומה" וכאן נראה כי העורך המקראי חיבר את סיפור הבשורה לאברהם בפרק הקודם, עם סיפור סדום ועמורה, למרות שבמקורם הסיפורים היו נפרדים, וללא קשר. החיבור בין הסיפורים גורם אפוא לכך שמשלושה המלאכים שהגיעו לאברהם, נשארו רק שניים! כבר חז"ל חשו בסתירה, והסבירו כי כל מלאך נשלח על ידי ה' למשימה אחת בלבד, והמלאך שבישר לאברהם ושרה על הולדת יצחק חזר למקומו שבשמים.
זאת ועוד: בין שני הסיפורים קיימים קשרים ספרותיים ולשוניים רבים מאד. השוואה מהירה בין הפתיחה של שני הפרקים,העוסקת בהכנסת אורחים, מראה זהות בין הפעלים. למשל: יושב, וירא, וישתחו, ויאמר. ורחצו, ויאכלו ועוד בנוסף, יש זהות בין מילים: לקראתם, אדוני, עבדכם, רגליכם וכו'. דוגמא נוספת: הסיפור על סדום, המתחיל בפס' 16 בפרק י"ח נפתח בכך שאברהם והמלאכים משקיפים על סדום. הסיפור "הגרעיני" מסתיים בפס' 28 בפרק י"ט: אברהם משקיף על סדום ורואה את חורבנה. לסיכום סוגיה זו נוכל, אולי לומר כי העורך של ספר בראשית נטל שני סיפורים נפרדים ויצר ביניהם זיקה ספרותית על ידי משפטי עריכה, שימוש בפעלים ובמילים דומות וכו'.
מהפכת סדום ועמורה
פס' 1 – 3 – כמו אברהם בפרק י"ח, גם לוט מקבל את פני הבאים אליו במיטב הכנסת האורחים המזרחית, ולא עוד, אלא שהוא מפציר מאד באנשים, למרות התנגדותם, לבוא לביתו ולהתארח אצלו.
פס' 4 – 9 – בפס' הללו מדגימים אנשי סדום את רשעותם ומצדיקים בהחלט את השם שיצא להם. פס' 4 מדגיש כי כל אנשי סדום, "מנער ועד זקן" מגיעים כדי לפגוע באורחים. הדרישה של אנשי סדום מלוט היא כי יוציא אליהם את האנשים "ונדעה אותם", כלומר לקיים אתם יחסי מין [מכאן נובע השם "מעשה סדום" לתיאור יחסים הומוסקסואליים, הן בעברית והן באנגלית], וכאן מדובר במפורש באונס קבוצתי. לוט, הנאמן כאמור למסורת הכנסת האורחים המזרחית, המטילה את האחריות להגנת האורח על המארח, מנסה לפייס את אנשי סדום, קורא להם "אחי" ומציע להם את שתי בנותיו הבתולות כתחליף. תגובתם של אנשי סדום היא הדרגתית. ראשית, הם דוחים את דבריו וגוערים בו: "גש הלאה", או בעברית מודרנית: תתחפף מכאן. שנית, הם דוחים מכל וכל את זכותו לשפוט או לבקר את מעשיהם: "האחד בא לגור וישפוט שפוט? לוט הוא בעיניהם גר בלבד, ללא כל זכויות, או אפשרות לטעון טענות כלשהן [שאלתם הרטורית של אנשי סדום מזכירה מאד את שאלתו הרטורית של אברהם בפרק הקודם: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?" ] ושלישית, הם מתרים בלוט כי גורלו יהיה גרוע יותר מגורל אורחיו.
פס' 10 – 14 – עתה מלאכי ה' "מפשילים שרוולים" ומתערבים בנעשה. הם מושכים את לוט הביתה פנימה ומצילים אותו מידי ההמון הסוער. הם משתמשים ביכולות על טבעיות ומסנוורים את אנשי סדום, כך שהם לא מסוגלים למצוא את פתח הבית. לאחר שהמלאכים הוכיחו ללוט את כוחם, הם מבשרים לו על העתיד לקרות בעיר, ומציעים להציל אותו ואת כל משפחתו. [שוב, זיקה לשונית לנאמר בפרק י"ח. המלאכים אומרים ללוט כי "גדלה צעקתם את פני ה'" מה שמזכיר כמובן את דברי ה' בפרק ח' "ארדה נא ואראה: הכצעקתה..."]
לוט מציע לחתניו לברוח איתו, אבל הם רואים בו כמי שמתעתע בהם ומסרבים להצטרף, ובכך הם חורצים את גורלם במו ידיהם.
פס' 15 – 17 – לוט מתקשה להיפרד מסדום. [פרשנים רבים מסבירים, לאור המסופר גם בפרק י"ג, כי לוט הוא חומרני, רודף בצע, לעומת דודו, אברהם, שהוא ותרן ודמות "רוחנית" יותר] המלאכים מזרזים אותו לברוח, לוקחים אותו ואת משפחתו אל מחוץ לעיר ומוסיפים אזהרה כי אסור לו להסתכל אחורנית "פן תספה". המספר איננו מסביר את פשר האיסור המוזר. פרשנים מציעים כאן שתי אפשרויות: האחת היא שהאיסור בא לנתק סופית את לוט ומשפחתו מהעיר החוטאת. השנייה: חל איסור מוחלט לראות את פני ה', ומכיוון שהוא פועל בעיר, אסור להביט בה.
פס' 18 – 22 – כאן לוט מקיים דיאלוג ישיר עם ה'. הוא חושש כי ההרס שיבוא על סדום לא ישאיר לו פנאי להינצל. הוא מבקש מ – ה' לאפשר לו לנוס לעיר הקרובה ואותה לא להחריב. זהו כמובן סיפור אטימולוגי המסביר את מקור שמה של העיר צוער, בכיכר סדום.
מימד הזמן בסיפור – המספר המקראי רוצה להראות כי ה' אומר ועושה, על כן "מכווץ" כל הסיפור לזמן קצר ביותר. חטאם של אנשי סדום מתחיל לפני השינה: "טרם ישכבו" (פס' 4). המלאכים מזרזים את לוט לברוח בטרם הזריחה: "וכמו השחר עלה" (פס' 15). ה' מתחיל בפעולה מיד בזריחה "השמש יצא על הארץ" (פס' 23) והסיפור מסתיים בחורבנה המיידי של העיר. אברהם מתעורר: "וישכם אברהם בבוקר" (פס' 27) וצופה בעיר שנהרסה כליל.
פס' 23 – 25 - ה' ממתין ללוט שיגיע לעיר צוער ואז הורס את סדום הרס מוחלט.
חורבן סדום והמבול – החוקר יאיר זקוביץ מוצא קוים מקבילים רבים בין סיפור המבול והסיפור על הריסת סדום. בין היתר: בשני הסיפורים האנשים נענשים על שחיתות מוסרית. שם ה' מוריד מבול של מים. כאן – מבול של אש. בשני הסיפורים תאור ההרס הוא קצר ביותר, 2 – 3 פסוקים, בעוד שתאור התהליך שהביא להרס הוא ארוך ומפורט. סיפור המבול מסתיים במעשהו המיני של חם באביו. הסיפור כאן מסתיים במעשה דומה של בנותיו של לוט באביהן ועוד.
הסיפור "הגרעיני" על הריסת סדום מסתיים כאן. לסיפור נספחים שלושה "סיפורונים" שונים זה מזה:
פס' 26 – אשת לוט מביטה אחורנית, בניגוד לציווי האלוהי והופכת לנציב מלח. הסופר המקראי איננו מסביר מדוע נענשה אשת לוט, בעוד שבפסוק הבא אברהם משקיף ומביט על סדום – ולא נענש. ההסבר הפשטני הוא שאשת לוט צוותה שלא להביט אחורנית, ואברהם לא קיבל ציווי כלשהו בעניין. ההסבר האחר: הסופר נאלץ "להרוג" את אשת לוט, כדי לפנות מקום פעולה לבנותיו ולאפשר את הסיפור השלישי.
פס' 27 – 28 – אברהם חוזר להשקיף על סדום, כפי שעשה בפרק הקודם (פס' 16), אבל בעוד שקודם לכן העיר הייתה חיה ותוססת, הרי עתה היא כולה עיי חרבות. מסתבר שאפילו עשרה צדיקים לא נמצאו בה.
פס' 30 – 38 הסיפור על לוט ובנותיו – בדומה מאד לסיפור על נח וחם, גם כאן בנותיו של לוט שוכבות איתו כשהוא שיכור, לילה אחר לילה. גם כאן, מטרת הסיפור היא, קרוב לודאי, להכפיש את אויביו המרים של עם ישראל, עמון ומואב, על ידי כך שמראים שמוצאם ממעשה מושחת של גילוי עריות. יש הרואים במעשה הבנות מעשה ראוי לשבח: בתמימותן הן חושבות שהמין האנושי חוסל והן רוצות "להציל את האנושות", אך אם נשווה את הסיפור כאן לסיפור על נח וחם, ולקללה שקולל כנען, הרי אין מקום לפירוש הזה של הסיפור.